26/4 שעה 1:00 - 1:20 לפנה"צ - המפעיל אילץ את הריאקטור לכח של 7% על ידי הסרת מוטות הבקרה למעט 6 מהם.
היתה זו הפרת תהליך חמורה שהריאקטור לא נבנה עבורה.
הריאקטור הופך ללא יציב כשהליבה מלאה במים. המפעיל ניסה להשתלט על זרימת המים שחזרו מהטורבינה בצורה מכנית, תהליך קשה לכשעצמו עקב העובדה ששינויי טמפרטורה קטנים יכולים לגרום לתנודות כח גדולות.
המפעיל לא הצליח בפעולתו והריאקטור המשיך בפעולתו הבלתי יציבה שהלכה וגברה.
המפעיל לא ביצע נוהל הדמיית חירום מחשש להפסקת הניסוי.
26/4 שעה 1:22 לפנה"צ - בשעה זו, כאשר המפעילים חשבו שהם במצב היציב ביותר, הם החליטו להתחיל את הניסוי.
המפעיל חסם את מצב ההפסקה האוטומטית עקב גובה מים נמוך ואיבוד שתי הטורבינות, בגלל החשש שהפסקת הפעולה תבטל את הניסוי והוא יצטרך לחזור על הכל מחדש.
26/4 - שעה 1:23 לפנה"צ - הופסקה הטורבינה שהיתה בפעולה. (התחלת הניסוי)
26/4 - שעה 1:23:40 לפנה"צ - הכח בריאקטור החל לעלות עקב הפחתת זרימת המים שנגרמה ע"י כיבוי הטורבינה, שהוביל לעילה ברתיחה.
המפעיל ניסה כיבוי ידני שהוביל לעליית כח מהירה עקב תכנון מוט הבקרה.
26/4 - שעה 1:223:44 - נקודת האסון - הריאקטור הגיע לכח הגדול פי 120 מכוחו המלא.
כל הדלק הרדיואקטיבי התפרק ולחץ קיטור שהיה אמור להגיע לטורבינות שבר את צנורות הלחץ והעיף את כל כיפת המגן העליונה של הריאקטור
תכנון הריאקטור והטעות בתכנון
הריאקטור, RBMK ובתרגום גס "ריאקטור מקורר מים ומיוצב ע"י גרפיט", היינו אחד משני
סוגי ריאקטורים שבנו הרוסים ליצור כח גרעיני.
הריאקטור פותח ממודלים קודמים ששימשו להנעת נשק גרעיני לצד יצור חם למטרות אזרחיות.
איור מס' 1
ריאקטורים מס' 3 ו- 4 בתחנת הגרעין צ'רנוביל.
יחידה מס' 4 הינה זו שנהרסה בתאונה.
הריאקטור משתמש בהיתוך גרעיני לחלוקת הגרעין ושחרור חם.
לצורך ההיתוך, משתמשים בהפצצת חלקיקים (כמו ניוטרונים) ובחלקיקו מטרה (כמו אורניום). כשהחלקים המופצצים נחלקים לשני חלקים כמעט שוים, משתחררת אנרגיה.
חלק מהאנרגיה המשתחררת הינה רדיואקטיבית אך רובה מקבלת צורה של אנרגיית חום.
אם הינך נדרש לשים יחד בלוקים של אורניום, בניסיון לבקע את הגרעין, תמצא שהניוטרונים נעים למרחוק מהר מאוד, עד כדי הפשרות שיחטיאו את בלוקי האורניום כליל.
לכן משתמשים בתחנות כח גרעיניות בבולם אנרגיה המאיט את תנועת היוטרונים העובדים בתוכו.
האמריקאים והקנדים, יחד עם אחרים, משתמשים במים כבולמי אנרגיה. מכל מקום, זו אינה דרך הפעולה של הרוסים, המשתמשים בריאקטורי RBMK בגרפיט מוצק.
ריאקטור גרעיני בנוי מהחלקים החשובים הבאים:
| בית הריאקטור - |
המכיל את כל חלקי הריאקטור האחרים. |
| ליבה - |
מכילה מיכל גדול המולא בבלוקי גרפיט (בריאקטור RBMK). |
| מוטות בקרה - |
| - |
מוטות מתכת ארוכים המכילים בורון (בריאקטורים של צ'רנוביל), העוזרים בבקרת שרשרת הריאקציה ע"י סיפוח ניוטרונים חפשיים. |
| - |
מתקן מעלית המשמש להורדת/העלאת המוטות למיכל להאטת/האת תהליך הביצוע. |
|
תפעול ריאקטור גרעיני נעשה כך:
| - |
כשמתרחשת הריאציה, מתחמם האורניום. |
| - |
מים נכנסים לליבה דרך צנורות לחץ ומופחים את חום האורניום אליהם. |
| - |
המים רותחים לקיטור. |
| - |
הקיטור מניע שתי טורבינות המסובבות גנרטורים חשמליים. |
| - |
המים מקוררים. |
והתהליך ממשיך בצורה מתמדת...
בתכנון ריאקטור RBMK יש ליקויים רבים:
| 1. |
הגרפיט המשמש כבולם אנרגיה טוב, אינו מתמודד בצורה טובה עם טמפטורות גבוהות. גרפיט, המבוסס על פחם, יבער בליבה אם הוא נחשף לאויר. אם הגרפיט בוער, הניוטרונים יפציצו במהירויות גבוהות יותר ויגרמו להיווצרות חם יתר. יש להקדיש תשומת לב מרובה על מנת למנוע מאויר להכנס לליבה. |
| 2. |
במתקן בצ'רנוביל לא היה כל כלי קיבול למניעת זיהום רדיואקטיבי. בארה"ב, בכל מתקני הגרעין, חובה עפ"י החוק מחד והדבר נאכף בצורה חמורה לאידך, הצורך במתקן לכיסוי הליבה ב"בועות" למניעת זיהום זה.
בצ'רנוביל היה אטם לחץ שתוכנן לשמור על הלחץ בתוך הליבה, אך לא היה כל אמצעי מגן במקרה של התבקעות או פיצוץ. |