|
סיפור תאונה:
אסון צ'רנוביל 1986
העולם למד על האימה לראשונה, בעת שנרשמו במתקן אטומי בשבדיה כמויות חריגות של קרינה לא ברורה. עד כה קשה לשער את ממדי האסון והשלכותיו על הסביבה והאנשים. לוח זמנים להתרחשות המאורעות 25/4 שעה 1:00 לפנה"צ - הריאקטור הופעל במלוא הכח במצב הפעלה רגיל.
הקיטור הופנה לשתי הטורבינות מייצרות הכח. המפעילים החלו להקטין לאט את הכח לצורך ביצוע ניסוי. מטרת הניסוי היתה לצפות את התנהגות הריאקטור בעת זרימת כח מוגבל.
25/4 שעה 1:05 לפנה"צ - כ- 1.2 שעות לאחר הפחתת הכח, הגיע הריאקטור ל- 50% מהכח. נדרשה עתה רק טורבינה אחת להפעלה עקב הפחתת הכח המניע ולפיכך כובתה הטורבינה השניה.
25/4 שעה 2:00 אחה"צ - בהתאם לתהליכי השיגרה של ביצוע הניסוי, היה צורך להקטין את כח הריאקטור ל-30%, אך מכיוון ו"רשויות החשמל הסובייטי" שללו זאת, עקב צורך באספקת חשמל למקום מסויים הושאר הריאקטור 50%-ב כח, למשך 9 שעות עבודה נוספות כשאמצעי המיכון והמחשב כבויים. 26/4 שעה 12:28 לפנה"צ - צוות ההפעלה קיבל אישור להקטנת כח הריאקטור ל-30%. אחד מאנשי הצוות טעה ובמקום לשמור על כח של 30%, הוא שכח לבצע הצבה מחדש (TESER) של הבוקר וגרם לכח ליפול ל- 1% עקב הצטברות מים בליבת הכור ובסינון שנבנה בריאקטור. כוח זה היה נמוך מדי לניסוי המים שהוספו לריאקטור מחוממים ע"י ריאקציה גרעינית והופכים לקיטור להנעת טורבינות הגנרטור. 26/4 שעה 1:00 - 1:20 לפנה"צ - המפעיל אילץ את הריאקטור לכח של 7% על ידי הסרת מוטות הבקרה למעט 6 מהם. היתה זו הפרת תהליך חמורה שהריאקטור לא נבנה עבורה.
הריאקטור הופך ללא יציב כשהליבה מלאה במים. המפעיל ניסה להשתלט על זרימת המים שחזרו מהטורבינה בצורה מכנית, תהליך קשה לכשעצמו עקב העובדה ששינויי טמפרטורה קטנים יכולים לגרום לתנודות כח גדולות. המפעיל לא הצליח בפעולתו והריאקטור המשיך בפעולתו הבלתי יציבה שהלכה וגברה. המפעיל לא ביצע נוהל הדמיית חירום מחשש להפסקת הניסוי. 26/4 שעה 1:22 לפנה"צ - בשעה זו, כאשר המפעילים חשבו שהם במצב היציב ביותר, הם החליטו להתחיל את הניסוי. המפעיל חסם את מצב ההפסקה האוטומטית עקב גובה מים נמוך ואיבוד שתי הטורבינות, בגלל החשש שהפסקת הפעולה תבטל את הניסוי והוא יצטרך לחזור על הכל מחדש. 26/4 - שעה 1:23 לפנה"צ - הופסקה הטורבינה שהיתה בפעולה. (התחלת הניסוי) 26/4 - שעה 1:23:40 לפנה"צ - הכח בריאקטור החל לעלות עקב הפחתת זרימת המים שנגרמה ע"י כיבוי הטורבינה, שהוביל לעילה ברתיחה. המפעיל ניסה כיבוי ידני שהוביל לעליית כח מהירה עקב תכנון מוט הבקרה.
26/4 - שעה 1:223:44 - נקודת האסון - הריאקטור הגיע לכח הגדול פי 120 מכוחו המלא.
כל הדלק הרדיואקטיבי התפרק ולחץ קיטור שהיה אמור להגיע לטורבינות שבר את צנורות הלחץ והעיף את כל כיפת המגן העליונה של הריאקטור תכנון הריאקטור והטעות בתכנון הריאקטור, RBMK ובתרגום גס "ריאקטור מקורר מים ומיוצב ע"י גרפיט", היינו אחד משני
סוגי ריאקטורים שבנו הרוסים ליצור כח גרעיני. הריאקטור פותח ממודלים קודמים ששימשו להנעת נשק גרעיני לצד יצור חם למטרות אזרחיות. איור מס' 1
ריאקטורים מס' 3 ו- 4 בתחנת הגרעין צ'רנוביל. יחידה מס' 4 הינה זו שנהרסה בתאונה.
הריאקטור משתמש בהיתוך גרעיני לחלוקת הגרעין ושחרור חם. לצורך ההיתוך, משתמשים בהפצצת חלקיקים (כמו ניוטרונים) ובחלקיקו מטרה (כמו אורניום). כשהחלקים המופצצים נחלקים לשני חלקים כמעט שוים, משתחררת אנרגיה. חלק מהאנרגיה המשתחררת הינה רדיואקטיבית אך רובה מקבלת צורה של אנרגיית חום. אם הינך נדרש לשים יחד בלוקים של אורניום, בניסיון לבקע את הגרעין, תמצא שהניוטרונים נעים למרחוק מהר מאוד, עד כדי הפשרות שיחטיאו את בלוקי האורניום כליל. לכן משתמשים בתחנות כח גרעיניות בבולם אנרגיה המאיט את תנועת היוטרונים העובדים בתוכו. האמריקאים והקנדים, יחד עם אחרים, משתמשים במים כבולמי אנרגיה. מכל מקום, זו אינה דרך הפעולה של הרוסים, המשתמשים בריאקטורי RBMK בגרפיט מוצק. ריאקטור גרעיני בנוי מהחלקים החשובים הבאים:
תפעול ריאקטור גרעיני נעשה כך:
והתהליך ממשיך בצורה מתמדת... בתכנון ריאקטור RBMK יש ליקויים רבים:
|
