סיפור תאונה:
עובד נשרף בדליקה של ממס אורגני
תאור הארוע:
עובד נפגע מכוויות עור מדרגה שלוש, על 50% משטח גופו, בעת שריפה של מגלל במפעל צבע בעיר קיודייל. העובד שפך בטעות את המדלל על סרבל העבודה שלו, בעת שהעביר 20 ליטר של הממס הדליק, לתוך מיכל שנפחו 1,000 ליטר. העובד עזב את אזור המיכל, כדי לשטוף את עצמו ובעוברו ליד מלגזה, ניצת הסרבל והחל לבעור.
מה קרה ולא היה צריך לקרות. מה לא קרה וצריך היה לקרות?
| 1. |
המלגזה לא התאימה לתקן העבודה באזור נפיץ, היה אסור להשתמש בה באזור מסוכן עם פוטנציאל שריפה ופיצוץ. |
| 2. |
שיטת המזיגה הידנית של המדלל לתוך המיכל, אינה בטוחה כלל. |
| 3. |
מיכלי המתכת ששימשו לצורך מזיגת המדלל לא היו מוארקים חשמלית, בהתאם לתקן. |
| 4. |
התעמלות מוחלטת ממקורות הצתה גלויים (מלגזה, תאורה) בסביבת מקום העבודה וכן התעלמות מסכנת חשמל סטטי. |
|
- שכבה של 1-5 מ"מ של צבע מבודד חשמל, על הרצפה.
- סוליות מבודדות לחשמל של נעלי הבטיחות. |
המלצות ולקחים:
| * |
מעבידים חייבים לספק סביבת עבודה בטיחותית, כדי להביח העברת נוזלים דליקים. העבודה הידנית מועדת לתאונות, לנתז ולשפך נוזלים. האופציות המועדפות והבטוחות הן משאבות, עזרים טכניים ומיכלים עיליים (להעברה בגרביטציה). |
| * |
העבודה בנוזלים דליקים צריכה להעשות בהתאם למפורט בגליון הבטיחות (MSDS) שמספק היצרן. |
| * |
כל מיכלי המתכת, האנשים והמכונות המשמשים/העוסקים להעברת נוזלים דליקים חייבים להיות מוארקים ולהתאים לתקני העבודה באזור נפיץ. |
| * |
המלגזות חייבות להתאים לעבודה באזורים בעלי אוירה נפיצה, לפי התקן ההולם. יש להבטיח ניטרול כל המקורות על פוטנציאל הצתה, בסביבת העבודה. |
|
|
